ניאפוליס ('עיר חדשה') הרומית הוקמה ממערב לעיר שכם המקראית, והיא מיושבת ברציפות עד היום תחת השם נבלוס/שכם.
העיר הוקמה בשטח שופע מעיינות על קו פרשת המים הארצי, ולכן היא עשירה במים יותר מכל אתר אחר על קו זה. המעיינות ניזונים בעיקר מהאקוויפר הקארסטי של הגיר האיאוקני של הר גריזים. המוטיבציה למחקר נבעה מגילוי אמת מים המוליכה את מי עין בית אלמא לסבסטיה (שומרון) שפורסם בשנת 1989. בהרצאה זו יוצג מחקר מערכות המים התת קרקעיות בתוך העיר שכם שנערך על ידי המלח"ם לסרוגין במשך עשרות שנים. הגישה למערכות התת קרקעיות היתה קשה ביותר מבחינה פיסית, ונעשתה במשך השנים כמעט בלתי אפשרית מבחינה בטחונית.
נמצא כי חלק מהמעיינות נובעים מתוך חללים קארסטיים טבעיים. חלקם הוגדלו בחציבה והפכו לסוג של מעיינות נקבה. עיקר המערכות התת קרקעיות בנויות אבני גזית והן משתרעות כיום מתחת ל'קסבה' של שכם, הבנוייה על גבי ניאפוליס הרומית. מערכות אלו, המשמשות ברובן עד היום, אספו את מימי המעיינות וניקזו אותם במורד העיר. חלק מהמים אף הובלו כאמור באמת מים אל העיר סבסטיה (שומרון), החסרה מקורות מים איתנים משל עצמה. אורכה של אמת מים זו 15 ק"מ, והיא התגברה על מכשולים טופוגרפיים בעזרת מנהרה חוצה רכס וגם גיחון או גשר קשתות חוצה אוכף.
בהרצאה יוצגו בין השאר ממצאי המיפוי והמחקר של המערכות התת- קרקעיות של המעיינות הגדולים – עין רס, אל עין ועין קריון, וכן ממצאי המיפוי הראשוני של מנהרת עין דיפנה ומנהרת הקארדו, המהוות את ציר האורך של העיר הרומית.
