אדום, שעיר ועשו בספרות המקראית הבתר-גלותית פרופ' יגאל לוין, אוניברסיטת בר-אילן

במציאות ההיסטורית של תקופת הברזל, היתה ממלכה בשם אדום, שישבה על גבולה הדרום-מזרחי של יהודה, בעיקר ממזרח לנחל הערבה, אך לעתים גם ממערבה. לפי המסופר במקרא, היחסים בין יהודה לאדום היו בדרך-כלל עוינים. במציאות ההיסטורית של התקופה ההלניסטית, היה מחוז מנהלי בשם "אדום" ("אידומיאה" ביוונית) שישב ממערב לערבה ולים המלח, באזורי דרום ההר, השפלה והנגב, שהיו בעבר חלקים מממלכת יהודה. מה שפחות ברור, הוא המצב באזורים אלה במאתים וחמישים השנים שקדמו לבואו של אלכסנדר מוקדון. האזור שבו שכנה ממלכת אדום היתה לחלק מ"ערביה", והיתה אוכלוסיה ממוצא אדומי בדרום יהודה, שמעמדה המנהלי והחברתי אינו ברור.
אם זאת, המונחים "אדום", "שעיר" ו"עשו" כן מופיעים כחמישים פעמים בספרות המקראית שנתחברה ככל הנראה בתקופה זו: ספרי עזרא-נחמיה, דברי הימים, ספרי הנביאים ועוד. הרצאה זו תנתח את האזכורים האלה בנסיון להבין "איזו אדום" היתה בעיני-רוחם של המחברים: האם ממלכת אדום העתיקה, או שמא "אידומיאה" החדשה. אבחנה זו תסייע לנו להבין טוב יותר, גם את מעמדו של אזור הדרום בתקופה הפרסית וגם את זמן חיבורם של המקורות המקראיים הרלוונטיים.