אריאל, בירת היישוב היהודי של השומרון בעשורים האחרונים, עלתה לצערנו לכותרות לאחרונה בעקבות הרצח של הרב איתמר בן-גל הי"ד. משפחתו של המחבל מגיעה בין היתר מהעיר שכם, הבירה ההיסטורית של השומרון, עוד מהתקופה הכנענית ועד לימינו אנו.
מה היחס בין הבירות הללו בתקופת ממלכת ישראל? האם שכם תפקדה כבירה? האם ההתיישבות הישראלית היתה רק באזור שכם והר ברכה או שאזור אריאל היה מרכז התיישבות ישראלית כבר אז?
המקורות ההיסטוריים והממצאים בשטח מלמדים אותנו על תשובות מעניינות ומורכבות לשאלות אלו.
שכם, שנמצאת בנקודה המרכזית ביותר מבחינה גיאוגרפית-טופוגרפית, על קו פרשת המים הארצי ודרך ההר המרכזית מאידך, ובמקום הנמוך והנח ביותר לחציית רכס זה לאלו שבאים על הדרך הראשית החוצה מבקעת הירדן לאזור השפלה והחוף.
סביב שכם עמקים נרחבים ופוריים ומקורות מים רבים. לא בכדי העיר הזו היתה העיר החשובה ביותר במסמכים שונים מהתקופה הכנענית ומרכזיותה מורגשת ביותר בסיפורי האבות.
שכם אף היתה לזמן קצר בירת ממלכת ישראל הצפונית תחת שלטונו של ירבעם בן נבט, לפני שהבירה נדדה לתרצה ואחר-כך לשומרון, בימי בית בעשא ובית עמרי.
יחד עם זאת, הממצאים בשטח מגלים כי גם אזור אריאל היה מיושב בצפיפות בתקופת ממלכת ישראל.
ממזרח לעיר אריאל נמצא התל העתיק של העיר החשובה תפוח, אך גם מסביב לה נמצאים אתרים רבים שנתגלו בהם שרידים מתקופה זו.
בתחומי העיר עצמה נחשפו שני כפרים עתיקים מתקופה זו – חורבת שג'רה וחורבת רס קירה, באזור הדרומי של העיר – וליד אזור התעשייה המערבי מרוכזים עוד כמה אתרים – חורבות שלל, כורקוש, קורנת ביר א-תל, א-ראס ומטווי.
בחורבת א-ראס לדוגמה נחשפו בשנים האחרונות בורות יקבים ובתוכם שברי קנקנים מהתקופה.
בקורנת ביר א-תל, כפר קטן מתקופת ממלכת ישראל, נמצאים שרידי בנייה מרשימים, מתקני ייצור שמן רבים ואף מערות קבורה שנשדדו לאחרונה.
האתר הקטן ננטש ככל הנראה בתקופת הכיבוש האשורי של שומרון, ומאז ועד היום נותר בשיממונו.
אולם לא כל האתרים שמסביב לאריאל ננטשו או נחרבו ע"י האשורים.
אזור השומרון הפך למחוז מנהלי בתוך האימפריה האשורית, הבירה שומרון שוקמה מעט וסביר שחלק מהאתרים שוקמו או יושבו מחדש ע"י גולים.
בסקר שבוצע לאחרונה בחורבת ביר אל-חריב שממזרח לאריאל נתגלו שברים של קערות מעוטרות בסימני יתדות, עיטור שכבר זוהה בעבר כעיטור שהיה מקובל במסורת של תושבי אזור אשור, בבל ופרס, וכנראה מרמז על גולים שייושבו גם באתר זה.
לאחר התמוטטות האימפריה האשורית, ואחרי שלטון מצרי קצרצר ושלטון בבלי לא ארוך, כבשו הפרסים את האזור.
במגילת אסתר מסופר לנו על אחשוורוש, ששלט על 127 מדינות מהודו ועד כוש.
בימיו אזור ארץ ישראל הוכלל תחת מדינת "עבר הנהר", שחולקה לכמה יחידות מדיניות שונות: אזור החוף והשרון בשליטת צור וצידון, דרום הארץ בשליטת הערבים, ואזור שדרת ההר המרכזי שבו הוקמו שתי מדינות: יהוד (יהודה) ושמרין (שומרון).
מדינת שמרין היתה מצומצמת בתחילה לאזור שבין הערים שכם ושומרון, ואט אט הוקמו אתרים בודדים גם מדרום. חורבת ביר אל-חריב וחורבת א-ראס היו מבין אותם אתרים בודדים שהיו מיושבים גם בימי אחוורוש.
איך מגיעים לחורבת א-ראס ולקורנת ביר א-תל?
ביקור באתרים אלו ובאתרים נוספים יתאפשר במסלול מיוחד למיטיבי לכת שיתקיים במסגרת השנה השמינית של הפנינג הטיולים "מהודו ועד כורכוש" ,ביום שושן פורים, טו אדר (2.3). בהפנינג המסורתי יצאו מאזור התעשיה באריאל טיולים ללא תשלום עם פריחה מדהימה למשפחות, לבעלי ג'יפים, לרוכבי אופניים ולמיטבי לכת, וכן תתקיים פעילות לילדים במקום.
נוסעים לאורך כביש מס' 5 מערבית מהעיר אריאל ופונים דרומה במחלף המוביל לאזור התעשייה של אריאל. לאחר מכן פונים ימינה, ונכנסים לאזור התעשיה בעקבות השילוט עד למעלה, כשהחניה נמצאת מימין בין שני המפעלים הגדולים בקצה העליון של הכביש.
לפרטים: 02-6568894.
המדור בחסות מדרשת הרי גופנא, www.gofna.022.co.il.
לפרטים והזמנת סיורים: 02-6568894, [email protected]
