המנהרה ההתקפית הערבית בצפת: מזיכרון קולקטיבי למציאות ארכאולוגית היסטורית פרופ' ינון שבטיאל, המכללה האקדמית צפת; מלח"ם אורן זינגבוים ועומר זידאן, רשות העתיקות

צפת במלחמת העצמאות נודעה בקרב כותבי העיתים כעיר ששחרורה מדי הכוחות הערביים ב- 10.5.1948 היה עטור במהלכים צבאיים ואזרחיים משולבים בהתקפות רבי תעוזה, בעדויות מרשימות של אנשי ההגנה ומפקדי כוחות הפלמ"ח ובמיוחד היה שזור בסיפוריהם של אלה שכונו בשם "זקני צפת", מושג שנראה כי נטבע במיוחד לגילאי השיבה שהיו חלק בלתי נפרד מותיקי העיר, מגיניה ולוחמיה בצעירותם . מתוך כל העדויות האלה אין ספק שניכר היה שהמלחמה הכבדה לשיחרור העיר צפת, הייתה מלווה באין ספור של אירועים סוערים בו עמד היישוב היהודי האזרחי בעיר במבחן בו היו מעורבים רגשות עזים, חרדות קיומיות של ממש, חשדנות רבה ומתחים שבין אנשי היישוב הישן לחדש, בין חרדים לצעירי הפלמ"ח, בין מגיני העיר שמקרב אזרחיה ובין אלה שבאו מבחוץ לנהל את המערכה באופן צבאי מובהק.
אחד הסיפורים שהתהלכו בקרב זקני צפת, להם לא הייתה כל אסמכתא מחקרית, היה דבר קיומה של מנהרה, שנכרתה לתת הקרקע על ידי ערביי העיר צפת ששכנו בסמוך לשכונת חארת אל רומאנה – השכונה הקרובה ביותר לרובע היהודי שבעיר. תפקידה של המנהרה, כך נחרת בזיכרון הקולקטיבי של זקני העיר, הייתה פריצה של כוחות ערביים בהפתעה לתוך הרובע היהודי, וכיבושו מבלי שלכוחות המגינים תהיה שהות להתארגן ולעמוד על נפשם. לסיפור זה לא הייתה כל עדות של ממש והוא נותר במשך השנים בגדר זיכרון קולקטיבי בלבד.
בחודש ספטמבר 2020 נערכה על ידי רשות העתיקות חפירת הצלה בכיכר אשת"ם (כיכר אברהם שדה). כיכר זו נושקת ל"מדרגות הבריטיות" שהותוו כקו גבול, על ידי הבריטים בין הרובע היהודי לרובע הערבי הגדול חארת אל-רומאנה. במהלך החפירה התגלה בור מים מהתקופה העות'מאנית. בקרקעית בור המים התגלתה פריצה גסה שנעשתה משני עברי הבור. בכל אחד מצידי הבור התגלה חלק אחר של מנהרה, שחלקה נחפר באותה חפירה ארכאולוגית. מציאתה של מנהרה במקום זה חייב אפוא מחקר מקיף הן של המנהרה והן בצורך באיתורם של מקורות היסטוריים, המתארים דבר קיומה, ויחזקו את סיפוריהם של זקני העיר. בהרצאה נביא את העדויות ההיסטוריות והארכאולוגיות שהפכו את הסיפור מאגדה למציאות.