מפעלי מים בהר ובמעבהו מובל המים העתיק בדרום החורן – צפון הגלעד: היבטים טכניים והיסטוריים ד"ר צֶבי מינסטר, חוקר עצמאי; לשעבר המכון הגיאולוגי

שרידים של מפעל-מים גדול, שנבנה בשלהי התקופה ההלניסטית ובתחילת העת הרומית, נחשפו לפני יותר מעשור באזור דרום-מערב החורן וצפון הגלעד. חלקים ממובל המים המתואר כאן היו מוכרים עשרות שנים לפני שנערך המחקר המקיף עליו, ובשל ממדיו המרשימים הוא זכה לכינוי המקומי 'קנאת-פרעון' [תעלת פרעה]. מטרתו הייתה כנראה להבטיח אספקה יציבה של מים איכותיים לגדרה, ואולי גם לערים נוספות באזור.
מקור המים שנבחר לפרויקט הוא ב-דילי [כ-10 ק"מ ממזרח לנווה, מדרום-מערב להר הדרוזים], אזור מעיינות נרחב, הנובעים באפיקו העליון של ואדי אל-הריר, ממקורותיו החשובים של נהר הירמוך. אף שהמרחק האווירי בין מקור מים זה לבין גדר הוא כ-52 ק"מ, הרי שבפועל אורכו של מובל המים היה כ-170 ק"מ, מתוכם כ-95 ק"מ נחצבו במנהרה רציפה; ככל הידוע זהו האקוודוקט התת-קרקעי הארוך ביותר מהתקופה ההלניסטית – רומית שנתגלה עד היום. הפרשי הגובה בין מקור המים לבין אזורי המרחצאות והמזרקות בגדר הם כ-220 מ'.
חלקו העליון של מובל המים הקדום, באורך של כ-35 ק"מ, היה באמת-מים בנויה, מהנביעות ועד לאזור אדראא [דרעא דהיום], כשכיוון התעלה הוא מצפון לדרום. מצפון-מזרח לאדראא התפצלה האמה; שלוחה ממנה פנתה לתוך העיר, ואילו האמה הראשית הקיפה את העיר ממזרח ופנתה בעיקולים קלים לכיוון מערב – דר'-מערב, אל צפון הגלעד, באזורים מישוריים. בהמשך, ולאורך מצטבר של יותר מ-90 ק"מ, תוואי המובל הוא כמעט כולו תת-קרקעי, מפותל מאוד; הוא חצוב במסלע קירטוני במדרון הדרומי, המצוקי מאוד, של קניון הירמוך.
העבודות על המובל נמשכו כ-150 שנה וכנראה לא הושלמו מעולם במלואן, כך שרק חלקים ממנו זכו להגיע לתפקוד מלא ולמימוש של השימושים שתוכננו עבורו. ממצאים שנתגלו בשטח מעידים על רמה גבוהה של תכנון וביצוע הנדסי. את אי השלמת הפרוייקט, העדויות לתיקונים הרבים שבוצעו בו [במיוחד בחלקיו התת-קרקעיים], וכנראה אף ניסיונות חציבה של מנהרות מקבילות, ניתן להסביר גם בשל כשלים שנגרמו בהקשר של רעידות אדמה, שהן שכיחות באזור הסמוך מאוד לבקע הירדן [לדוגמא, הרעש הגדול של שנת 31 לפנה"ס]. ביטויים לכך בשטח הוא בגלישות קרקע של סלעים קירטוניים השכיחות באזורי המצוקים התלולים; גלישות דומות תוארו בגליל העליון.
לבד מגדר, נהנו ממפעל המים לפחות עוד שתי ערים חשובות באזור – אדראא [דרעא] ואבילה. הראשונה קושרה למובל בתעלה קצרה ובגשר מרשים. השנייה, מערי הדקאפוליס, נהנתה מתיגבור של אספקת המים לשדותיה, ואולי גם לעיר עצמה. תוזכר האפשרות שעיר דקאפוליס נוספת, דיון [במיקום על פי הצעת זיהוי חדשה] הייתה מקושרת למיזם.
הקמת המובל ותחזוקתו חייבו את קיומו של שלטון מרכזי יציב ומצב ביטחוני משופר למשך שנים. כמו כן נדרשו תיאום ושיתוף פעולה שוטף בין הערים והאוכלוסיות המעורבות. ראוי לציין שמכמה מהערים המוזכרות כאן, וגם מחלקים מהמרחבים החקלאיים הסמוכים, יש עדויות על קהילות יהודיות שהתקיימו בתקופות הנדונות ו/או מאוחר יותר.