מטבע נדיר מימי אגריפס הראשון התגלה בנחל שילה
על המטבע הוטבעו שלוש שיבולים מצדו האחד ומצדו השני אפיריון מלכותי וסביבו הכתובת "אגריפס המלך".
עדו בן פורת, כ"א בשבט תשע"ט 27/01/19 08:55 לכתבה בערוץ 7 :
במהלך טיול בית ספרי שהתקיים לאחרונה בנחל שילה, מצא אחד התלמידים בחלקו המזרחי של הנחל מטבע עתיק.
התלמיד פנה למדריך הטיולים של הקבוצה אשר יצר קשר עם פקח יחידת קצין מטה הארכיאולוגיה במנהל האזרחי שהגיע אל הטיול, שם מסר התלמיד את המטבע לידי הפקח.
אגריפס הראשון, היה צאצא לבית חשמונאי ולבית הורדוס, שמלך ביהודה בשנות הארבעים של המאה הראשונה לספירה.
על המטבע הוטבעו שלוש שיבולים מצדו האחד ומצדו השני אפיריון מלכותי וסביבו הכתובת "אגריפס המלך".
"זהו ממצא מרגש. לכל ממצא ארכיאולוגי יש סיפור מאחוריו ששופך עוד אור על ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל", אמר חנניה היזמי, קצין מטה הארכיאולוגיה במנהל האזרחי: "ממצאים מסוג זה משלימים לנו עוד חלק בפאזל ההיסטורי של עמנו".
צילום: דוברות מתפ"ש
נצפו כתבות נוספות באתרים השונים:
מעריב – מעריב – יהדות
מאקו – חדשות 12 באתר מאקו
הידברות – הידברות – היסטוריה וארכאולוגיה
ערוץ 20 – "אגריפס המלך"
Ynet – מטבע נדיר מימי אגריפס : מצורפת בנוסף מטה-
מטבע נדיר מימי אגריפס ה-1 התגלה בנחל שילה
במהלך טיול בית ספרי, מצא אחד התלמידים בחלקו המזרחי של הנחל מטבע מהמאה ה-1 לספירה
איתי בלומנטלפורסם, 27/01/19 14:06
מטבע עתיק מימי שלטונו של אגריפס הראשון התגלה בשבוע שעבר בנחל שילה שבאזור השומרון. המטבע הועבר ליחידת קצין מטה הארכיאולוגיה במנהל האזרחי ויישמר כחלק מאוצרות המדינה.
במהלך טיול בית ספרי שהתקיים בנחל שילה, מצא אחד התלמידים בחלקו המזרחי של הנחל מטבע עתיק. התלמיד פנה למדריך הטיולים של הקבוצה אשר יצר קשר עם פקח יחידת קצין מטה הארכיאולוגיה במנהל האזרחי למקום. התלמיד מספר את המטבע לידי הפקח.
"זהו ממצא מרגש. לכל ממצא ארכיאולוגי יש סיפור מאחוריו ששופך עוד אור על ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל", אמר חנניה היזמי, קצין מטה הארכיאולוגיה במנהל האזרחי. "ממצאים מסוג זה משלימים לנו עוד חלק בפאזל ההיסטורי של עמנו".
אגריפס הראשון (10 לפני הספירה עד 44 לספירה) היה מושל הבשן והגליל בשנים 41-37 לספירה ומלך יהודה בשנים 44-41 לספירה. הוא נולד בשם מרקוס יוליוס אגריפס, והיה נכדם של הורדוס ומרים החשמונאית ובנם של אריסטובולוס וברניקי.
הוא חונך בחצרו של קיסר רומא, ובשנת 23 לספירה נסע ליהודה. גיסו אנטיפטס הפך אותו לממונה על המסחר בטבריה מטעם רומא, אולם בשל סכסוכים מקומיים נאלץ לעזוב את התפקיד. הוא חזר לרומא, שם התקרב לגיוס קליגולה, יורש העצר הרומי ואחיינו של הקיסר טיבריוס. לאחר שנתפס מדבר בגנות שליטי רומא נאסר, אך שוחרר לאחר מותו של טיבריוס ב-37 לספירה.
מיד לאחר ששוחרר מינה אותו קליגולה לטטרארך של חבל הבשן, הגליל ואזורים נוספים מדרום לדמשק. עוד לפני שמונה למלך, היו לאגריפס הישגים מדיניים חשובים. בשנת 40 הצליח לשכנע את קליגולה לחזור בו מכוונתו להציב פסל בבית המקדש. כשהפך קלאודיוס לקיסר רומא בשנת 41, מינה את אגריפס למלך יהודה ומסר לידו כמעט את כל תחום שלטונו של הורדוס בעבר.
תקופת שלטונו הקצרה נחשבת לתקופה של שקט, יציבות ושגשוג ביהודה. על אף שתמך בגלוי בכת הצדוקים ומינה את ראשיה לתפקידים הבכירים בשלטון, מקורות הפרושים (חז"ל) מעידים כי שלטונו גילה קורת רוח כלפי כל הכתות. אגריפס עשה מאמצים להתחבב גם על האוכלוסייה הלא-יהודית של הארץ, על ידי החצנה של חיבתו לתרבות היוונית, אך המתחים בין יהודים ללא יהודים הוסיפו להתקיים בזמן שלטונו ואחרי מותו. בשנת 44 מת בפתאומיות. מקום מותו ונסיבות מותו לא נודעו בוודאות. לאחר מותו ירש אותו בנו, אגריפס ה-2.
