את העיר הקדומה לוז/בית-אל, מקובל לזהות בכפר הערבי ביתין, שממזרח לבית-אל המתחדשת. בספר שופטים (א ,כב-כו), מתאר הכתוב את כיבוש העיר לוז-בית-אל בידי בני יוסף, ובין היתר מצויין שם:
ויעלו בית יוסף גם הם בית אל… ויראו השומרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד. ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב…
מהו "מבוא העיר" הזה? לכאורה – שער העיר. אך קיימת אפשרות ש"מבוא העיר", לא היה השער הראשי, המרכזי, של העיר, אלא שער חליפי, אולי – שער נוסף, שמא שער קטן, מעין פשפש, בחומת העיר. לחז"ל – דרך משלהם בהבנת המושג "שער העיר". בילקוט שמעוני לשופטים א' מצאנו:
ר' ישמעאל אומר: לוז היה עומד על פתחה של עיר. ר' אלעזר בשם ר' פנחס אומר: לוז היה עומד על פתחה של מערה, והיה הלוז חלול, והיו נכנסים דרך הלוז למערה ודרך המערה לעיר, דכתיב: "הראנו נא את מבוא העיר"
"לוז" הוא עץ הלוז, השקד. "מערה", בהקשר זה, יש להבינה כ'מנהרה' ולא כ'מערה'. מהיכן לקחו חז"ל הסבר משונה ודחוק זה? אין בידינו לתת הסבר משכנע, מלבד ההיגד שככל הנראה כך קיבלו הם במסורת מרבותיהם. המרתק הוא – שאף על פי שניתן לתת הסברים אחרים ל"מבוא העיר", כמצוין לעיל, העדיפו חז"ל את הסבר-המנהרה דווקא – אולי בשל העובדה הבאה. ה"מערה"-מנהרה היתה מצויה בשטח בימי קדם, ימי יעקב ובית יוסף; ה"מערה"-מנהרה היתה מצויה בשטח בימיהם של חז"ל, בתקופת המשנה ובעיקר תקופת התלמוד; ואותה "מערה"-מנהרה מצויה בשטח – עד היום! בהרצאה זו יוצגו ה"מערה"-מנהרה וממצאיה.
