תהליכי חורבן במבנה ציבור מסוף תקופת הברזל בירושלים ניצן שלום, אוניברסיטת תל אביב

החורבן הבבלי בסוף תקופת הברזל נחשב לנקודת מפנה דרמטית בתולדות ממלכת יהודה. השחזור ההיסטורי של אירועי החורבן התבסס במידה רבה על התיאור המקראי בספרים מלכים ב', ירמיה ואיכה, המציגים תמונה עגומה של הרס ועזובה. תמונה זו השפיעה גם על הארכיאולוגים שחשפו את שכבות החורבן משלב זה בירושלים, אשר פעמים רבות שחזרו חורבן מוחלט של העיר. בחינה מחודשת של השכבות הארכיאולוגיות שנחפרו מראה שתהליכי החורבן היו מורכבים יותר מכפי שנהוג לשחזר.
שיטות מחקר מיקרו-ארכיאולוגיות, שפותחו בעשורים האחרונים, מאפשרות לנו לבחון שאלות חדשות הנוגעות לתהליכי חורבן באתרים ארכיאולוגיים, וכך לנסות לחדד את השחזור ההיסטורי של אירועי חורבן. שיטות אלה מיושמות במחקרים על שכבות חדשות משלב החורבן הבבלי של ירושלים, שנחשפו בחפירות ברחבי העיר בשנים האחרונות. בניין 100, מבנה ציבור מרשים, שנחשף בחפירות חניון גבעתי, משמש מקרה מבחן מרכזי במחקר זה. בניין 100 נחרב בשריפה, וחדריו נמצאו מלאים במפולות קירות המבנה. בהרצאה זו אציג תוצאות מהמחקר המיקרו-ארכיאולוגי בדגש על שאלות הנוגעות לשחזור תהליכי חורבן המבנה: שחזור מהלך השריפה – היכן התמקדה האש במבנה ולאיזה עוצמות הגיעה? ושחזור תהליך הקריסה – האם המבנה קרס באירוע מהיר, או לאורך זמן בתהליך התמוטטות איטי? שאלות הנוגעות לתהליכי חורבן עשויות לשפוך אור על האמצעים שנקטו הבבלים בבואם להחריב את העיר ועל שחזור האירועים ההיסטוריים.