תיארוך ראשית תהליך ההתנחלות בהר אמיר פלדשטיין, אוניברסיטת אריאל בשומרון

תיארוך ראשית התנחלות בני ישראל בארץ התבסס על נתונים היסטוריים, מקראים וארכיאולוגים. אסכולת "כיבוש והתנחלות" תארכה את ראשית התהליך לסוף המאה היג' לפנה"ס והתבססה על קרמיקה מיקנית מטיפוס myc IIIb שנמצאה בשכבות ההרס באתרים שונים בארץ, ועל הופעת השם "ישראל" באסטלת מרנפתח. אסכולת ה"התנחלות השקטה" הקדימה את ראשית התהליך לסוף המאה היד'–ראשית המאה היג' לפנה"ס. בחפירות מאוחרות יותר נחשפו בהר עיבל שתי חרפושיות מימי רעמסס הב', פיטסי 'שפת הצווארון', האופייניים לתקופת ההתנחלות בתל אפק ובתל נאמי ולכן תוארך ראשית התהליך לשלהי המאה יג' וראשית המאה היב' לפנה"ס. אחרים מתארכים את ראשית התהליך למאה הטו' לפנה"ס.
בחפירות הצלה באל-מאלחה נחפר אתר יישוב ובו חמש שכבות. שתי שכבות מתארכים החופרים לתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת, על סמך שתי חרפושיות מימי אמנחותפ הג'. אל-מאלחה מזוהה עם מנחת המקראית. בתעודה מאל-עמארנה (המאה היד' לפנה"ס) כותב מלך גזר שהוא הקים את מנחתו (uruMa-an-ḫa-te) בהקשר לפעילות בהר ומוסר את במקום למצרים. הקרמיקה שהחופרים פרסמו אופיינית לקרמיקה של אתרי התנחלות (ברזל 1). לאור הזיהוי של אל מלחה עם מנחת המקראית, ציונה בתעודה מתקופת אל-עמארנה בהקשר להר וחשיפתם של שתי חרפושיות מימי אמנחותפ הג' יש לתארך את השכבה, באל-מלחה, האופיינית לתרבות החומרית של אתרי ההתנחלות למאה היד' לפנה"ס – תקופת אל-עמארנה.