תל נצבה בבנימין נחפר בהיקף גדול בשנות העשרים של המאה הקודמת. בחפירה הנרחבת נחשף כל האתר וכך יש בידנו מפת עיר שלמה על בניניה וביצוריה מימי הבית הראשון. כיוון שהחפירות נערכו כשהמחקר הארכיאולוגי בארץ היה עדיין בשלבים ראשוניים, ללא תורת חפירה ותיעוד מסודרים, הוצמדו יחד שלושה שלבים שונים לתוכנית אחת. כלי החרס מהשכבות השונות לא הופרדו, וכן אין בידנו תאריכי פחמן 14, כך שתיארוך השלבים השונים של תל נצבה אינו ברור. חורבת קיאפה לעומת זאת נחפרת בחמש השנים האחרונות, בשיטות חפירה ותיעוד מתקדמות. כאן מדובר בעיר שהתקיימה פרק זמן מצומצם יחסית ולכן מוצאים בה רק שלב אחד מתקופת בית ראשון. העיר מתוארכת היטב בשיטת פחמן 14 ומכלולים עשירים של כלי חרס, לשלהי המאה ה-11 וראשית המאה ה-10 לפנה"ס. בהרצאה זו יוצג ניתוח של תוכניות שני האתרים, וכן תוכניות הערים של בית שמש, תל בית מרסים ובאר שבע, ויוצע כי הערים של ממלכת יהודה התפתחו באופן רציף בשלושה שלבים:
א. שלב ההקמה שכלל ביצור וחגורת מבנים בהיקף האתר.
ב. המשך הבניה בתוך החומות ומילוי כל השטח הפתוח בתוך החומה.
ג. הגדלת העיר על ידי גלישת מבנים אל מחוץ לחומה הישנה, ובנית חומה חדשה, מלאה, המקיפה שטח גדול יותר לעומת חומת הסוגרים הראשונה.
בהרצאה הוצגו ערים שהתקיימו לאורך זמן רב ועברו את כל שלושת השלבים, כמו תל נצבה ובית שמש, ולעומתם ערים שהתקיימו כנראה פחות זמן ונמצאו בהן שני שלבי התפתחות אורבנית, כמו תל בית מרסים ובאר שבע. ויש את חורבת קיאפה שהתקיימה כ 20 עד 30 שנה בלבד ומשתקף בה השלב הראשוני בלבד. גם בממלכת ישראל ניתן לראות תופעות דומות, למשל בחצור או גזר, בהן הערים הראשונות של תקופת הברזל השתרעו על שטח מצומצם יחסית, ובהמשך התקופה גדלו והקיפו שטחים נרחבים מעבר לגרעין הראשוני.
