ח'רבת אל-עורמה שוכנת על גבי כיפה נישאת במזרח השומרון, כשני ק"מ מצפון מערב לכפר הערבי עקרבה ומרחק דומה מדרום-מזרח ליישוב איתמר. במחקר מקובל לזהות במקום את "ארומה" – עיר מושבו של אבימלך בן גדעון השופט. בנוסף לזיהוי המקראי, נחקר האתר בזכות שרידי המבצר החשמונאי-הרודיאני, ביניהם בולטת מערכת אספקת מים מרשימה הכוללת בורות מים אדירי מימדים, חצובים בסלע ומטויחים היטב, שמולאו בימי נגר עילי. בורות אלו דומים בצורתם ובמיקומם למאגרי המים שבמבצרי מדבר יהודה ולמאגרים במצודות שנבנו בחלקיה המיושבים של יהודה. מקבילות למפעלי מים המבוססים על איסוף מי נגר עילי מצויות במבצרים נוספים כדוגמת אלכסנדריון, קיפרוס, הורקניה, דוק, מצדה, ח'רבת אל-חמאם, ח'רבת טורה ועוד.
בראשית שנות ה-80 תיעדו חנן אשל וזאב ח' ארליך באתר הנדון שישה בורות שנפחם הכולל עולה על 5000 מ"ק. בהרצאה זו, המהווה תוספת ועדכון למחקרם של אשל וארליך, יוצג תיעוד שבוצע במהלך סיור באתר בשנת 2009. בסיור התברר שהאתר נפגע לאחרונה באופן חמור ביותר בעבודות פיתוח, חציבה וסלילת דרכים המבוצעות בכלים מכאניים כבדים באין מפריע על-ידי תושבי הכפר הסמוך ביתא.
בעבודות אלה נתגלו פתחיהם של ארבעה בורות מים נוספים שהיו סגורים עד לאחרונה, והם דומים במתווה לבורות הידועים לנו. נפחם הכולל של עשרת הבורות נאמד עתה בכ-15,000 מ"ק. המאמץ הכרוך בהתקנת הבורות נבע ככל הנראה מהצורך להבטיח אספקת כמות נאותה של מים בכל עונות השנה לשוכני המבצר, שמקומו על גבול המדבר. ממצאים אלה מחזקים את השערתם של אשל וארליך, שראו במבצר שבח'רבת עורמה אתר נוסף בסדרת המבצרים הממלכתיים של יהודה בימי הבית השני.
