באחת מן הסוגיות הנידונות בספר שו"ת שנדפס בשנת 1732 באיזמיר מוצג דיון בדבר התרת שתי נשים ירושלמיות מעגינותן. במהלך שנת 1704 הובאו בפני בית הדין עדויותיהם של ששה עדים אשר יצאו לחפש את בעליהם של נשים אלו. מתברר כי הבעלים יצאו מירושלים לצורכי מסחר לכפרי דרום השומרון ולא שבו.
מעדויות העדים עולה כי הגופות נמצאו בכפר אסתונא, מקום המצוי בסמוך לכפרים תורמוס עיא ומזרעה. אחת מן העדויות המובאת בערבית מציינת את מקום מציאת הגופות: "פי כירבית כופר איסטונה פי באד", כלומר הגופות נמצאו מוטלות בבית הבד שבח'רבת כפר אסתונא. בעקבות מקור זה יצאנו לח'רבת כפר אסתונא במטרה לאתר את שרידי בית הבד בו נמצאו גופות הנרצחים. החורבה שוכנת בראש גבעה בחלקו המזרחי של עמק שילה ובמרחק של כ-3.5 ק"מ ממזרח לכפר תורמוס עיא וכ-6 ק"מ מצפון-מזרח לכפר מזרעת אל-שרקיה הנזכרים בעדויותיהם של העדים.
מרבית השרידים שתועדו על ידינו ובהם בית בד אשר הותקן במערה מרמזים על קיומו של יישוב חקלאי גדול (מנזר?) שהתקיים באתר במהלך התקופה הביזנטית ובמרכזו מבנה ציבורי מפואר.
בהרצאה יוצג דיון בסוגיית הנשים העגונות המופיעה בספר השו"ת ובערכה הרב לשחזור הגיאוגרפי-היסטורי של אזור דרום השומרון במהלך המאה ה-18. כן יובאו תוצאות פעולות התיעוד שנערכו בחורבה תוך ניסיון לאתר במדויק את מקום מציאת הגופות של הנרצחים.
