לוחמים וכורמים במערב השומרון: מערכת המים הקדומה של דיר סמען – ניסוי ארכיאולוגי ותובנות חדשות יאיר אלמקייס, אוניברסיטת אריאל בשומרון

במערב השומרון ישנו מקבץ גדול של מצודות/מנזרים אשר הגיעו לשיא פריחתם בתקופה הביזאנטית. האתרים הינם מבוצרים ונבנו בבנייה מסיבית מאבני גזית באיכות גבוהה ביותר, דבר המעיד על מאפייני בנייה משותפים. האלמנט הנוצרי-דתי באתרים אלו ניכר הן בשימור השם והן בהימצאם של כנסייה ולעיתים אף קריפטה עם שרידי קדושים במתחמים. אתרים אלו, חלקם הוקמו וחלקם בוצרו מחדש, ככול הנראה כחלק מהמאבק הביזאנטי כנגד האוכלוסייה השומרונית. מיקומם באזור העימות זכה לעידוד על ידי השלטון המרכזי ואף מומן על ידו. יתכן כי השלטון המרכזי עודד מסדרי נזירים לתפוס אדמות בשטחים אלו כחלק מהשליחות הנוצרית בארץ.
מחקר המתבצע בימים אלו סוקר את מאגרי המים אשר נבנו בסמוך למנזרים הללו ומראה כי התקיימה אגירת מים עודפת באופן משמעותי באתרים. נקודה זו בנוסף לעובדה כי במנזרים נמצאו מתקנים חקלאיים מרשימים ביותר, מעלה השערה כי מאגרי המים שימשו לחקלאות ולא רק לשתייה.
כחלק ממחקר זה אנו מעוניינים להציג תוצאות של מחקר חדשני אשר עקב אחרי מערכת המים של דיר סמען תוך מדידה של מפלס עליית המים בשנים 2020-2021 לעומת משטר הגשמים, ובעיקר לנסות להבין מה ההשפעה והמשמעות של אגירה מהסוג הזה במערב השומרון.