בין ראשית לחורבן באזור ההר הכתובות החדשות מהר עיבל ומירושלים וראשית הכתיבה באזור ההר פרופ' גרשון גליל, אוניברסיטת חיפה אלי שוקרון, חוקר עצמאי; לשעבר ברשות העתיקות

ההרצאה תבחן בקצרה שלוש כתובות חדשות שפוענחו השנה:
א. כתובת על לוחית עופרת מהר עיבל, מתוארכת לסוף מאה י"ג לפסה"נ לפי הקונטקסט הארכיאולוגי, הניתוח הפליאוגרפי והבדיקה המטלורגית. זה לשונה (של הכתובת הפנימית): "אתה ארור לאל יהו – ארור; תמת ארור – ארור מת תמת; ארור אתה ליהו – ארור". כתובת זו כוללת 48 אותיות, ונוסח זהה מילולית (מלבד המילה "אל") מופיע גם על הכתובת החיצונית (הכוללת 46 אותיות). השם "יהו", שמו של אלוהי ישראל, נזכר כאן לראשונה בכתובת עברית חוץ-מקראית, כ-400 שנה לפני הזכרתו בכתובות מכונתילת עג'רוד, ומעיד שהכתובת נרשמה בעברית בידי ישראלים. זו היא אפוא הכתובת העברית הקדומה והחשובה ביותר, קודמת במאות שנים לכתובות עבריות חוץ-מקראיות שהיו ידועות עד עתה. הכתובת מלמדת על ישיבתם של ישראלים בלב השומרון בסוף מאה י"ג לפסה"נ, מעידה על ידיעת קרוא וכתוב בקרב סופרים בישראל כבר בראשית ההתנחלות, וכן גם על שימוש באמצעים מאגיים. הכתובת רשומה במבנה ספרותי משוכלל, בתקבולת כיאסטית וגם דומה באופייה לכתובות משפטיות-כלכליות מהמזרח הקדום. היא התגלתה בקונטקס פולחני מובהק, מחזקת את הפרשנות של אדם זרטל לממצאים מהר עיבל, וייתכן שיש לקשור את הלוחית לטקס הברכה והקללה שנערך שם על פי המקרא. התיבה "ארור" נזכרת בלוחית מעיבל בדומה למספר הפעמים שהיא נזכרת בדברים כז, שבו מוזהר עם ישראל להימנע מפולחנים זרים ומעוולות חברתיות, שעל מקצתם בא העונש "מות יומת".
ב. כתובת כנענית על לוח אבן שנמצא בשנת 2010 במתחם המקדש הכנעני ליד מעיין הגיחון בירושלים. הכתובת היא קללה נגד שר העיר ירושלים, ויש לתארכה לתקופת הברונזה המאוחרת ב. היא כוללת 20 מילים, ו-63 אותיות בכתב הפרוטו-כנעני הקדום, וזה לשונה: "ארור, ארור, מת תמת; ארור, ארור, מת תמת; שר הער, מת תמת; ארור, מת תמת; ארור, מת תמת; ארור, מת תמת". לוח האבן חורר במכוון וניכרים בו כעשרה חורים שנקדחו במקדח הסדורים במתאר עגלגל שמדמה צורת ראש. החורים אינם נוקבים את הלוח ואינם נראים בצידו השני. הם בוצעו כמעשה סמלי, בטקס כישוף, שנועד להזיק לשר העיר, שנגדו חוברה הקללה. הכתובת מלמדת על סכסוך שפרץ בין "שר העיר" ירושלים, לבין כוהנים או פקידים אחרים.
ג. כתובת נוספת, המתוארכת למאה י"ג לפנסה"נ בקירוב, שנמצאה בשנת 2010 בבריכה החצובה הסמוכה למעיין הגיחון בירושלים, מציינת אף היא את "שר הער" (ירושלים). כתובת זו מחזקת את הקריאה והמסקנות של הכתובת על לוח האבן מירושלים, ושתיהן מהוות עדויות ודאיות לשמוש בה"א הידיעה לראשונה בשפות שמיות.
הכתובת על לוח האבן מירושלים היא כנראה הקדומה מבין הכתובות הנזכרות, ואילו הכתובת מהר עיבל היא כנראה המאוחרת ביותר. כל הכתובות הנזכרות הן ראיה לשימוש לא עקבי באמות קריאה, בעת ההיא, בדומה לטקסטים מאוגרית.